פסק הדין ניתן ביום 19.02.2019
התובעת הועסקה בחברה בתפקיד נציגת שירות לקוחות צ'אט אינטרנטי במשך כארבעה חודשים. כחודש לאחר תחילת העסקתה, הודיעה התובעת לחברה על היותה בהיריון.
היא הגישה תביעה בטענה כי פוטרה מחמת הריונה, ודרשה פיצויים בסך 152,390 ₪ בגין פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה על תנאי עבודה, פגמים בשימוע, ופיטורי אישה בהיריון בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
בית הדין דחה במלואה את תביעת העובדת נגד החברה המעסיקה לקוחת המשרד וקבע:
אין אפליה על רקע הריון: בית הדין קבע כי לא הוכח שהריונה של התובעת היווה שיקול בהחלטה לפטרה. הפיטורים היו מוצדקים עקב היעדרויות רבות, אי המצאת אישורים, והתנהלות שפגעה בתפקוד החברה.
הליך פיטורים תקין: התובעת קיבלה הסכם עבודה כדין, נערך לה שימוע בו ניתנה לה הזדמנות להשמיע טענותיה, והודעת הפיטורים נמסרה בדרך המקובלת. אין הגנה לפי חוק עבודת נשים: מאחר שהתובעת הועסקה פחות משישה חודשים, לא חלה עליה ההגנה המיוחדת מפני פיטורים לפי חוק עבודת נשים.
תוצאה: התביעה נדחתה במלואה. התובעת חויבה בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ₪.
משמעות: פסק הדין מדגיש כי גם במקרים של עובדת בהיריון, פיטורים יכולים להיות מוצדקים כאשר ישנן סיבות לגיטימיות שאינן קשורות להריון, במיוחד בתקופת העסקה קצרה שאינה מקנה את מלוא ההגנות החוקיות.

*עוה"ד רחל ברגר-שכטר מתמחה בייצוג בתיקים העוסקים באפלייה. לייעוץ אישי, צרו קשר עמנו.*